רבי גרשון
העניך מראדזין
נולד
בשנת תקצ"ט לאביו רבי יעקב האדמו"ר מאיזביצה
מבה"ס בית יעקב" שהיה בנו בכורו של רבי מרדכי
ינסף בעל "מי השלוח" מאיזביצה, גאון אדיר בנגלה
ובנסתר. על חיבורו הגדול "סדרי טהרות" המרכז
את כל החומר התלמודי מסביב למשניות מסדר טהרות
על פי דוגמת הגמרא {נדפס על כלים ואוהלות} יצאו
עוררין בשל נסיונו לחקות את הגמרא. אחדים מנדולי
דורו חלקו עליו גם בקשר לתגלות התכלת אשר גילה.
חיבר בשאלה זו ספרים אחדים; פתיל התכלת"
עין התכלת" ו"שפוני טמוני חול" על יסוד בדיקותיו
וחקירותיו מתוך נסיעות וספרים הוא מוכיח הוכחה
מדעית, כי אכן קבע את החלזון בלשונו השנונה
בסגנונו המהוקצע ובידיעותיו הענפות הצליח
לנצח את יריביו.
מיתר
חיבוריו שנדפסו "סוד ישרים ב' חלקים, על
המועדים "תפארת החנוכי" על הזוהר "עשר מלין
בחסידותא" על ארחות חיים. רבים מחידושיו
על הבבלי והירושלמי הרמב"ם ועוד לא ראו את אור
הדפוס.
בחסידות
המשיך בדרך איזביצה, מספר מעריציו הגיע לאלפים,
חסידיו נושאים בציציותיהם חוט תכלת. נפטר ביום
ד' טבת תרנ"א. עם פטירתו הלכו חסידיו בנו יחידו
רבי מרדכי יוסף אלעזר מח"ס " תפארת יוסף"
נפטר בכ"ו שבט תרצ"ו.
על
עניני חינוך
אמת
כי טוב תורה עם דרך ארץ, וכן נצטוינו מפי חכמינו
ז"ל שהאב מחוייב ללמד את בנו אומנות, אכן
היסוד המוסד הוא להאיש אשר שולח מארץ החיים
לגור פה בזה העולם על מועט השנים כאורח
נטה ללון ויזכהו ה' להוליד בנים לשום שארית
בארץ הלא ישים אל לבו למי ישאר כל עמלי אשר
עמלתי בכל לב ונפש? הלא זה כל האדם. אם יעשה
שם בארץ החיים לדרוך דרך נתיבה אלמות, ורק
אז יזכה לאור באור החיים אם ידריך בניו ללכת
בדרכי תורת ה' ואמונתו ולשמור דרכיה. הלא זאת
מנוחתו מתת אלהים וזאת המרגעה נעימת נצח.
התעוררו
נא התעוררו! זכרו והתאוששו, הלא אחד היה
אברהם אבינו אשר נסהו ה' בעשרה נסיונות והתאמץ
בכל לב עבור קדוש שמו יתברך והשליך נפשו
מנגד בסבל תלאות רבות אין ספורות למו והכל
למען אהבתו ויראתו את ה' כאשר נודע לכל זרעו,
ועל כל אלה בהגיע תור להודיעו חבה יתירד ולהראות
לו אהבת ה' אליו אז לא נזכרו לו כל נסיונותיו
ועבודתו אשר בעבודם יאהבהו ה' יתברך, אך את
זה זכר לו ה' למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו
אחריו ושמרו דרך ה', ובזה יגיע לבוא על שכרו
הטוב למען הביא ה' עליו את אשר דבר. ומעתה התבוננו
נא בענין הזה ותלמדו לדעת כי כל עבודתו לא
היתה שלמה אם לא הגיע לתכלית זו לצוות את בניו
להוליכם בדרכי ה' ורק זוהי התכלית האחרונה
מכל אשר התהלך לפני ה' לקבוע בנפשו השלמות הזאת
ולהנחיל לבניו להיות למודי ה'. אשר מכל זה
נחזה כי כל אשר לא ישים לבו לנהל בניו בדרכי
ה' הלא זה הוא שהוציא עצמו מן הכלל זרע אברהם
אבינו. והן אמת אשר נצטוינו ללמד את בנינו אומנות
ומפורש אמרו כל שאינו מלמד את בנו אומנות כאלו
מלמדו לסטות, וטוב תורה עם דרך ארץ, וכל
תורה שאין עמה מלאכה סופה בטלה, וגוררת
עון - אכן כל אלה הם עצה ותושיה בהנהגת דרך ארץ
לחזוק התורה במעוזה למען תוכל להתקיים בשלמות
כמ"ש אם אין קמח אין תורה, אבל לא לעזוב את
העיקר מפני הטפל לעזוב מקור מים חיים ולחצוב
בארות נשברים לחשוף מימיהם מי מרים המאררים,
חיי האדם בזה ובבא, כי מה יתרון להאדם במוצאו
לחם מן הארץ בעת יאבד ממנו לחמו לחם שמים.
והנה
רבים אשר יעותו דרכם בזה בדמותם כי הגיעו לתקוה
טובה ומאושרת אם ירבו ללמד בניהם הגיון
בחקירות ורעיוני רוח אשר גם בספורי הקודש נזהרת
מפי חכמינו ז"ל מנעו בניכם מן ההגיון וקל
וחומר הגיון זר ורעות רוח, ואף כי ידמו אשר
עם זה יגיעו בניהם לאושר המאושר, והן לו
יהיה כדבריהם הלא תפקחו עיניכם ותביטו לראות
מה יהיה אחרית כל אלה העוזבים אלוף ארחות צדיקים
וילבטו ארחות עקלקלות. הדבר הזה הוא צרעת ממארת
ואם פשיון הנגע לא יתראה הרבה בדור הראשון
יגלו שמים עונו בדור השני ובנים יולדו לבנים
כאלה דור שלישי עוד לא יבוא בקהל ה' יתערבו
עם שונים. כי היהודי הישר הולך לא ישא דעו למרחוק,
נאמן הוא לאלהיו ולמלכו, אוחז מעשה אבותיו
בידו לא כן המתרחקים משורש מהצבתם ויארחו
לחברה עם פועלי און להתגדר במעשיהם זר מעשיהם
יתרחקו הלאה ממחנה ישראל פעם אחר פעם עד שאחר
עבור דורות לא הרבה לא יזכר עוד שם ישראל על
זרעו. ועתה מי אשר יבין זאת ולא יקרע סגור לבו
ואיככה יוכל לראות באבדן אמונתו ואמונת אבותיו
מזרעו.
כן
בענין חינוך הבנות, ראיתי רבים אשר יכשלו בלי
דעת ויתנו בנותיהם ללמד למודי הגיוני זר
אשר ידמו כי מלמדיהן אלא רק קרוא ספר ולשון
העמים ילמדון אשר כן נצרך ענין זה לפרנסתנו
והוא הכרחי להרבה בנות ישראל העוסקות במשא
ומתן, אשר באמת גם בענין הזה המאמין בהשגחה
פרטית לא יחוש לזה. אכן אי אפשר לגזור גזרה
בזה מפני שאין רוב הצבור יכול לעמוד בה אמנם
הנני להעירכם אמנם הלמודים לדעת קרוא וכתוב
לא יקלקלו השורה אבל רוב יסודי הספרים הנלמדים
הם קלות ראש וליצנות, שירי עגבים והיתולים
ותפלות, ושערו נא בנפשכם אם בת ישראל תלמד איזה
שנים ענינים כאלה והלא מודעת זאת שהנשים
דעתן קלה, וגם זאת כי אלה הם מהדברים הממשיכין
ומשכי לך בליצנותא, היתכן שתתרצה העלמה
אח"כ להנשא לת"ח? הלא תבוז לו בלבה וגם אם
תהיה לו לאשה הלא אף את בעלה תסית להטות לבבו
לסור מדרך האמת, וכאשר שמענו וכן ראינו
מעשים בכל יום. העירו והתעוררו נא וראו
כמה הזהירונו חכמינו ז"ל לעולם ימכור אדם כל
מה שיש לו וישא בת ת"ח שאם מת או גולה מובטח
לו שבניו תלמידי חכמים, יען תזכור דרכי אביה
לנהל את בניה על פי דרך התורה. והנה בעו"ה
כולנו כגולים אנחנו באפס זמן ומקום ללמד
לבנינו כל הצריך כי כל איש יטרד לבקש פרנסתו
ולכן העיקר אם ידע כי שלום אהלו יפקוד נוהו
ולא יחטא מלגדל בניו על דרכי התורה והאמונה.
אכן אם אביה בעצמו ינהלה ללמדה תפלות ושירי
עגבים והיתולים אשר בודאי יטוה מן הדרך הישרה,
מה יתן ומה יוסיף אם מגזע קודש מחצבתה הלא תלפת
ארחות דרכה ואיך תבין לחנך בניה בדרכי צדק
אם נלוזו בעיניה אחרי כי רבת שבעה לה נפשה
הגיוני זר? ואם בת"ח יעלה כן באינש דעלמא על
אחת כמה וכמה. לכן אנשי לבב שמעו לי ושימו לבכם
לדברי אלה הנאמרים בצדק לגרש המספחת הזאת
מכם וכל איש אשר ירצה ללמד את בתו לשון עמים,
זאת העצה היעוצה; כל כבודה בת נדיב פנימה בביתו
תחת צל קורתו והשגחתו והמלמדה יהיה נאמן
לאלהים ולמלכו. ארחות
חיים עם עשר מלין דחסידותא הקדמה.
מה
שהניעו לחפש אחר התכלת
זה
שנים רבות שמתי אל לבי ענין מצות תכלת אשר בעוונותינו
הרבים נמנעה מאתנה והוא אחד הענינים אשר
חדלנו טובה בגלויותינו ואין אנו יכולים לעלוה
ולראות ולהשתחות לה' בבית בחירתנו שזה עיקר
סבל הגולה. כמו שאנו מזכירין בתפלתנו וכמאמר
ישעיה הנביא למה תתעבו ה' מדרכיך תקשיח
לבנו מיראתך, וזה ג"כ ענין תכלת כדאיתא במסכת
מנחות; רבי אליעזר בן יעקב אומר כל שיש לו תפלין
בראשו ותפלין בזרועו וציצית בבגדו ומזוזה
בפתחו הכל בחיזוק שלא יחטא. ואמרינן עוד שם
באו דן ציציותיו וטפחו לו על פניו יעו"ש. והיינו
כי הא דתניא וראיתם אותו וזכרתם ועשיתם, ראיה
מביאה לידי זכירה זכירה מביאה לידי עשיה, עיקר
הזכירה בציצית בא מהתכלת שמתדמה לכסא הכבוד
כדאמרי' מה נשתנה תכלת מכל מיני צבעונין מפני
שהתכלת דומה לים וים דומה לרקיע ורקיע לכסא
הכבוד ופירש"י ז"ל ומכח התכלת מזכיר היושב על
הכסא יעו"ש.
הגם שאין
להתפלא על התחלת הדבר שהופסק ונתבטל מאתנו
מצות התכלת כאשר ידוע כי בעונותינו הרבים עברו
עלינו צרות רבות וגזרות וטלטלנו מגולה אל גולה,
וליוקר מציאות התכלת מחמת דלותנו ושפלותנו
לא היה באפשר להשיג התכלת. אכן ודאי ראוי ונכון
בכל דור ודור לכל מי אשר יראת ה' נגעה בלבו להתבונן
ולשום לב לחפש עד מקום שידו מגעת אולי יזכהו
ה" להיות ממזכי הרבים להחזיר עבודת עטרת תפארת
התכלת לישראל, היות כי ידוע אשר אם הראשונים
כמלאכים אנו כבני אדם ואם הראשונים כבני אדם אנו
כחמורים כו' ולזה יפלא בהשקפה ראשונה איך לא
התעורר לזה חכמינו ז"ל אשר לפנינו בשום זמן
מהזמנים מעת שנפסקה מצות התכלת מישראל ועד
עתה להחזיר העטרה ליושנה? וזה בעצמו מפיל תרדמת
העצלות מלקרב אל המלאכה ומעורר טענות לומר
כי הוא מן הנמנעות לשוב ולקיים מצוה זו
כבראשונה. לזאת ראיתי להציג המענות אשר
יוכלו לפול בזה הענין ולהראות בעולם. מאמר שפוני טמוני חו.ל
מחקירותיו
על החלזון
א
הנה
זה שנה אשר הוצאנו מאמרנו הקטן שפוני טמוני
חול למען אראה מה יענה ישראל על אודותיו
מהעת ההיא חלפו עברו קיץ וחורף, קור וחום,
והנה הגיעוני הרבה חבילות תשובות בכתב ובעל
פה מהרבה חכמי וגדולי ישראל ובעזהש"י מכלם
לא היה אחד שישיג בשורש הענין ורק בפרטים אחדים
הקשו על דברי ושמחתי בפלפולם והנני בעזהש"י
בקונטרס זה להשיב אמרי אמת על כל אשר שאלו ויגדיל
תורה ויאדיר.
לאשר
בעת כי הוצאנו המאמר עדיין לא ראינו את החלזון
חי ולכן העמסנו עלינו ליסע למרחקים ארחות
ימים ובאנו לגבול ים התיכון במדינת איטליא
בעיר נעאפולי אשר שם מקום היותר נמצא כל חית
הים ושם מקום אוסף חית ורמש הים תחת חבורת עושי
שכר אגמי נפש חית הים, והוא בנין גדול של אבנים
במעמקי ארץ על שפת ים התיכון והוא שדרות בנינים
חדרים בנויים מזכוכית לבנה ומי הים תמיד יחלופו
חליפות ובהם כל חית הים הולכים חפשים ויתראו
ע"י כותלי הזכוכית, ושם תראה כל חיה בכל תהלוכותיה
וסדר מאכלה והלוכה וכל פרטי מעשיה וראיתי שם
את החלזון חי, הולך חפשי. והנני לרשום כל
סימניו וסדר תהלוכתו. הרבה ראיתי והרבה נרשם
שם כל חיה ותהלוכותיה אשר לא יוכלו להראות
רק בזמנים שונים וכן הנני לרשום כל הידיעות
מהצבעים אשר אספנו מעת הוצאת המאמר עד עתה,
ובאיזה זמן היה נוהג צבע התכלת, וגודל יקרותו
בזמן מציאותו ומתי נתבטל ומאיזה סבה. החיה
הזאת שמה "סעפיא אפיצענאלע" או "קעפאלי פאדי",
היא נחשבת למיני חית הים רכות הבשר, מחיתו מחיות
קטנות דרי הים אין לו בשריריו כמו במלתעותיו
כדי טורפו, הנכבד שבכלי טרפו ונשקו הוא עטרת
פתילים בעלי הרגש ותנועה רבת החוש ועצומי התנועה
ובתוכם שני זרועות בשר או כרעים ארוכים הפתילים
יוצאים מראשו וסובבים סביבות למען אשר
יעזרו לו לשלול שללו ובהם יתאזר למהירות משיטתו
במרוצה. ביתרון הבשר אשר לזה יכנו אותו חוקרי
הטבע בשם בעל רגלי הראש בלשון רומי "קעפאלי
פאדי" ובלשון אשכנז "קאפפיסער". החיה
הזאת נקראת בלשון העם דג הדיו "טינטענפיש" יען
כי יכיל בקרבו דם שהוא שחור כדיו אשר יכינו
ממנו צבע חום כהה והוא יקר מאד יצלח לציירים
המציירים תמונות יקרות. הדם הזה הוא מכונס
בכיס והכיס יש לו פה שיכול להוריקו דרך המשפך
אשר לו, והדם הזה אינו דם חיותו כי יש לו דם
מיוחד הסובב בגידיו כאשר בבעלי חיים. מאמר פתיל תכלת.
ב
אכן
בזה סמכתי להשתמש בכלי בחינה לבחון הבישול
ותסיסת הצבע במקום שהראשונים היו בקיאים
ומבינים בעיניהם וכח הרגשתם בלא כלי כגודע
שהרגשתם וחושם היו אז חדים וחריפים יותר מהרגשתנו
אכן לאשר גם עתה בקושי אנו יכולים להכיר בהרגשה
ומבינות העין, ורק שאנו חוששים שמא הרגשתנו
אינה הרגשה בטוחה בזה סמכנו על כלי בחינה וכן
במלאכת הסממנים והוצאת הצבע מה שנעשה אז בכלים
פשוטים וגם אנו יכולים לעשות זאת בכלים פשוטים,
אלא שאצלנו הוא בדרך קשה סמכנו לשמש במכונות
חדשות כיון שהוא רק להקל מלאכת העבודה והוא
ביכולת גם אצלנו לעשות בכלים פשוטים. ובעזה"י
עלה בידי להוציא מהדם השחור כדיו את צבע התכלת
באופן שאין שום דבר מסייע להצבע רק דם החלזון,
והסממנים הם משוללי צבע ורק פועלים להוציא
הצבע מהדם. כל זאת מי שרוצה לראות מלאכת הוצאת
הצבע יוכל לבוא ואראהו בעזה"י. שם.
כלפי
מתנגדיו
אכן
אם כי שפת אמת תכון לעד ואקוה כי בעזהשי"ת יתבטלו
כל המתנגדים לכבוד התורה והמצוות אבל באשר
אדע כי עוד יעברו עלינו ימים של צער ונסבול
מהקוצים שבכרם בית ישראל שירצו למנוע את הרבים
מעדת עם קודש מלקיים מצות התכלת והגם שכבר
הראינו לדעת אשר פטפוטי דבריהם המה דברים שאין
בהם ממש אבל עדיין יוכלו גם בשתיקתם להפיל
רבים חללים מפשוטי שלומי אמוני ישראל מלקיים
המצוה כי יאמרו שתיקתם עצמה מחאה גלויה היא,
ומסתמא בלבם טענות נכונות וברורות נגד קיום
מצוה זו. לזאת מחויב אני בעניי לבאר ולברר
לפני כל עדת ישראל שלא ישגיחו על המונעים את
הרבים מלעשות המצוה. והנני מודיע בזה כי כבר
פרסמתי ברבים והודעתי, אשר כל מי שיש לו
דברים וטענות מה נגדנו ישלחם אלי ואם יש בהם
ממש אם יאמרו כהלכה אקבל האמת ממי שיאמרה. הנני
מוכן בעזהש"י להודות על דברים ברבים ולא לבד
אם יראנו שיש ח"ו איסור בהטלת התכלת אלא אפילו
אם לא תשיג ידו להראות לי שיש בזה איסור
ורק תשיג ידו להראות בראיות נכונות שאין מצוה
וחיוב בהטלת התכלת ג"כ מוכן אני להסיר התכלת
מטליתי ואדרוש ברבים לפני כל הסרים למשמעתי.
ברם דברים שאמרתי לפניכם טעות הן בידי כי
מכל מלמדי השכלתי והראוני לדעת שאין חיוב ומצוה
כלל בהטלת התכלת הסירו התכלת מטליתותיכם, כי
באמת לא יהיה לי זה לפחיתות הכבוד כלל אלא אדרבא
זו יהיה תהלתי ותפארתי וכשם שקבלתי שכר על
הדרישה כך אקבל שכר על הפרישה וכבר נתפרסמו
דברינו ברבים וכתבתי בזה לגדולי זמננו
שיחיו וא"כ תוכלו לדעת אם באמת יש דברים וטענות
של טעם בלבם נגדנו למה יטמנו ידם בצלחת ולא
יאמרו אותו בגלוי לעינינו הרי כבה נעשה איסור
בהסכם כל גדולי ארץ שכל מי שיש לו להשיג על
ספר יכתוב למחברו אולי יש לו להשיב על דברים
וכן הוסיפו וגזרו איסור על זה שלא לפרסם השגות
וקושיות וכ"ש בדפוס על שום ספר זולתי אם
ישאל תחלה את מחברו כי כל המקשה ואינו שואל
את מחברו ידוע הוא כי זה הוא לא למען דבר
אמת והוא תורה שלא לשמה רק לקנטר. ומזה עצמו
שפורצים גדר המוסר והדרך ארץ שאינם מוציאים
מה שבלבם במכתב גלוי להתווכח עמנו מזה עצמו
מבורר בתכלית הבירור שאין ממש בהגיון לבם רק
עקשות מחמת קנאה ושנאה וכיון ששתיקתם ומניעת
קיום המצוה מסיבת קנאה ושנאה אינו ראוי
להשגיח עליהם. עין התכלת
הקדמה.
ב
הארכתי
קצת בפרט זה למען כבודו של אדוננו הרמב"ם ז"ל
ואמנם לא קרוב אלי הרמב"ם ז"ל יותר ממשיגיו
ז"ל כי כולם קדושים היו ואף אם בן גילו אני בסבל
תלאות ורדיפות משנאת חנם והמבקש את הנרדפים
וביקש אותו גם אותי יבקש ויחוש לחננני, אכן
לא מפני זה אשא פנים לו יותר ממשיגיו אלא
שבאמת בענינים אלו לא ירדו לעומק דעתו ז"ל,
ובאתי רק להצדיק את הצדיק ולסתום פיות דוברים
על צדיק עתק בגאוה ובוז, ויסכר פי דוברי שקר.
אכן העוסק בתורה באמונה לא יבוז לשום אדם
ולא יפליג לכל דבר וכל דורש אמת ימצא לו.
מתוך ההקדמה ל"בית יעקב"
מאת אביו רבי יעקב זצ"ל.
מתוך
הסכמות הגדולים ל"סדרי טהרות"
רבי
יוסף שאול נתנזוֹהן מלבוב
לא
אכחד קושט דבר אמת אשר בימי חורפי גם בלבי עלה
כזאת והיה רשום אצלי ציונים על כל מסכת
כלים אמנם לאשר אפפוני טרדות רבות וגם ראיתי
בספורי שבחי זקני הגאון מוהר"ל מפראג ז"ל
כי גם הוא יסד כזה ונשרף אצלו נסוגתי לאחור
אבל בלבי היו צפונים מי יתן והיה איש חיל
היודע לערוך מערכת חיבור הגדל הלז יצמח
מזה טובה לבית ישראל ויתברכו בו כל ישראל עתה
כי כן ראיתי כי הרב הגאון הנ"ל הכין לבבו
ופעל ועשה חיבור גדול זה
רבי
יצחק אלחנן מקובנה
רבה
התועלת מזה לכל הבאים לעסוק בסדר טהרות כי
עפ"י רוב הם מוקשים בתחילת העיון למיעוט
המפרשים ז"ל הקדמונים ובזה החיבור היקר
ימצאו מרגוע בכל העניניהם ב"ה
רבי
שמשון רפאל הירש מפרנקפורט
ספרו
הנחמד והיקר אשר פעל ועשה בתבונת כפיו לזכות
הרבים אשר ישאבו מבאר חפרוהו אצבעותיו
הטהורות לעולים בסולם החכמה ותרבה הדעת, כן
יוכהו ה' לבצע אמרתו ויברך חילו ופועל ידיו
ירצה ויקצור פרי תודה מכל אוהבי החכמה והתושיה
באמת
רבי
מאיר ליבוש מלבים
מצאתי
בו שושנים עם נרדים וכל פרי מגדים כולם טובים
וראויים לברכה
רבי
חזקיה מדיני מעל "שדי חמד"
ויזכה
להוציא מחשבתו הטהורה לפועל להדפיס על כל סדר
טהרות וכל בית ישראל ילכו לאורו כי השביע נפש
שוקקה בארש הלזו רהבת ידים.